השפעת רגשות האם על העובר

רבים מאתנו אינם מאמינים כי יש איזשהו קשר רגשי בין העובר לאמו. ובטח לא בין העובר לעולם החיצוני. רובינו מאמינים כי העובר בתוך הרחם מבודד ואינו יוצר קשר או מושפע מאינטראקציה שלילים או חיובית המתרחשת בעולמה של אמו.

האם זה נכון שכל מה שהעובר עושה ברחם הוא גדל ומחכה לרגע לידתו?

מעניין... אך הסתבר שהעובר מאוד עסוק ברחם. הן מבחינה מוטורית והן מבחינה רגשית.

יהיו שיאמרו ואני אסכים אתם שההתפתחות היא גם רוחנית. ואני לא מתכוונת לדת.

אלו כמ מעיסוקיו של העובר בעודו ברחם:

הוא ישן וער במחזוריות, הוא שומע ולמד צלילים וקולות. מתרגל את מיתרי קולו. הוא מריח את סביבתו, תבלינים שאימא אוכלת, בשמים קרמים, ריחות גוף טבעיים, ולומד להכיר את העולם אליו הוא עתיד להגיע.

ידעתם כי העובר שלכם יודע ללכת כבר ברחם? הוא הולך ומקפץ, זה בעצם מסייע לו להכיר את גבולות הגוף שלו, מסייע לו לחזק שרירים ועצמות ועוד.

כך הוא מגיע ממנח אחד לשני וממצג מסוים לאחר. כגון: מצג עכוז למצג ראש וההפך.

ממש חדר כושר מדויק בשבילו.

כמו כן העובר שלכם מדבר... אך לא בשפה שאתם מכירים. הוא מבין שפה ביוכימית, זאת השפה שהגוף והנפש שלכן מדברות.

כשאת עוברת חוויות הנוגעות ברגשות, במוחך משתחררים הורמונים וחומרים ביוכימיים העוברים דרך השלייה לעובר ויוצרים אצלו אותן תחושות אותן את חשה באותה סיטואציה.

מבחינת העובר אין חייץ בין הרגשות שלך לשלו. מאחר ואליו עוברים חומרים ביוכימיים הוא חווה חוויה. ללא גורם וסיבה. אלא רגש בלבד. מבחינתי זאת התחושה שלו.

אין ספק כי תקופת ההריון היא תקופה הידועה כתקופה הורמונלית 'אפס אנד דאון' ואין שליטה על כך. המקפצות ההורמונליות הללו אינן משפיעות על העובר. מה שישפיע על העובר הן בעצם אותן סערת רגשות המושפעות כתוצאה מדרמה ממושכת בחיים או מעומס רגשי ופיזי, כעס גדול ופתאומי.

לעיתים סערת הרגשות מתעוררות כתוצאה מחוויות טובות כגון: מעבר דירה וכדומה.

אך המוח שלכם מגיב דומה לכל סערת רגשות. והעובר יגיב לכך. הוא יכול להגיב בכך שיישאר במצג עכוז או רוחבי. ויכול גם להתהפך ממצג ראש למצג עכוז.